בסכרת הריון להבדיל מהתסמונת המטבולית וסכרת סוג 2 , השיליה מפרישה הורמונים אשר מתחרים עם האינסולין על קישורו לרצפטורים,

דבר הגורם לעודף של סוכר בדם -משום שיש מעט אינסולין זמין מספיק כדי להכניסו לתאים וכאן עניין החומרה האם מספיקה דיאטה, תרופות להגברת האינסולין הפנימי או צריכת אינסולין מבחוץ.

עודף סוכר בדם הינו טרטוגני - יכול לפגוע בעובר בדיוק כמו שתרופה בעלת מרכיבים אסורים עלולה לפגוע בעובר. לצערי, ראיתי כמה וכמה הריוניות עם סכרת שנמנעות מלקחת תרופות אך אוכלות קורסואנים וג׳אנק פוד שמעלה את רמת הסוכר (והשומנים בדם) באופן שיכול להוות סכנה לאם ולעובר. וכפי שנאמר: אין חכם כבעל ניסיון, שלשת ההריונות שלי היו עם סכרת הריון, בשלושתן שמרתי על איזון מיטבי והייתי על A1c=6, ולדעתי ההפלה שחוויתי בצער רב בהריון הראשון, נבעה בגלל רמות סוכר גבוהות כשעדיין לא הייתי מודעת לסכרת.

אני יודעת כמה תקופת ההריון עם סכרת היא קשה, שמרתי על תזונה נכונה למרות החשקים, הזרקתי אינסולין מספר פעמים ביום ובהריון האחרון הייתי מחוברת למשאבה ,בלחץ נוראי שהוביל לשמירת הריון.

המחלקה לאם ועובר בבלינסון נהדרת אך עמוסה עד מאד,בראשותה רופאים מקצועיים ויסודיים, ד״ר חן רופא הנשים שלי, המדהים, היה איתי בשלשת ההריונות טיפל בי במסירות ובחן. ד״ר טולדנו האנדוקרינולוג אליו הגעתי עוד לפני ההריון האחרון, היה יסודי, מסור וקשוב עד מאד. ההשגות היחידות שהיו לי ,הן לתפריט הדיאטה שכלל פחמימות ריקות עם אינדקס גליקמי גבוה: כמו אורז לבן ותפוחי אדמה שאני ידעתי כמה הם מקפיצים את הסוכר ונמנעתי מהם.

בנוסף לתזונה הנכונה, שימוש בטכניקות להורדת המתח והחרדה חיוניות עד מאד משום שההורמונים המשתחררים בשעת מתח ולחץ מתחרים באותו האופן עם האינסולין על קישורו לרצפטורים. בכל אופן, במיוחד בהריון הראשון כשהייתי אובדת עיצות מול הסכרת, הייתי שמחה לפנות למישהי כמוני שתתמוך בי, תלווה אותי, תייעץ לי מנסיונה העשיר והידע הרב שלה בנושא.