בפסיכודהרמה למדתי את תורת הנפש לפי הבודהה, הייתי אסיסטנטית למוריי (יובל אידו טל ומאיה לאוב) ואת שכתבתי בקורס אני עורכת כאן מחדש:

יובל מספר לנו בדרכו המיוחדת את סיפור סידהרתא -בודהה (כמראה לחיינו).סידהרתא הינו הנסיך הקטן שאימו נפטרה זמן קצר לאחר לידתו, אביו המלך (שכולם רוצים לרצותו) מבין שכדי שבנו ימנע מגורל של מורה רוחני (ובעצם יהיה דומה לו- כמלך לעתיד, כי הרי אנחנו יותר בטוחים כשאנו מלמדים את מה שאנו יודעים), הוא צריך לסגור אותו בארמון לבודד אותו ממראות סבל כגון, חולי,זקנה ומוות, ובכך יוצר לסידהרתא מציאות פיקטיבית עד ליום שהוא יוצא מהארמון (תיאורו של יובל מוביל אותנו לנפאל המצוחצחת לכבוד סידהרתא בתיאור כל כך חי) ושם פוגש בשלשת הרעות (חולי,זקנה ומוות) ובנוסף במורה רוחני (שהורחק כדי שלא יכנסו ג'וקים לראשו של הילד). ובכן הילד (כמעט) בן שלושים חוטף חום גבוה מהמראות, מבנה חייו מתפרק לנגד עיניו והוא מבין את השקר והקנוניה שהייתה סביבו, אי אפשר להאמין באף אחד. עוד באותו הערב הוא מדבר עם אישתו אם ילדו אשר נותנת לו את בירכתה לחפש מזור לכאבם של אחרים (תגובה מדהימה לכל הדעות). 6 שנים התנזר והסתגף סידהרתא וגילה שלא זו הדרך. תחת עץ התיישב סידרהרתא למדוט , במהלך המדיטציה החלו אשליות, דחפים, תשוקות ופיתויים -שדים לשטוף אותו, אך הוא ישב נחוש בדעתו להתייצב מולם.כשניצח חווה התעוררות רוחנית גדולה בהבינו שהשדים הגדולים (התשוקות והדחפים, החרדות והפחדים) נמצאים בפנים ולא בחוץ.

"מתוך  הברכה  מביטות בו  עיניים של כלב  מה יש  שם  מתחת למים"? לאה גולדברג - איה פלוטו.

בבואתו של פלוטו מטשטשת כשרגליו מכות במים,תגובתו יוצרות אדוות המטשטשות את תמונתו הבהירה.  מסר של התבוננות, בתשומת לב, לדברים שקורים ללא תגובה אוטומטית עם בניית בסיס התגובה למה ואיך אני מגיב/שופט ואז מגלים שיש מנעד של תגובות אפשריות מאשר התגובה האוטומטית. כפי שהבודהה עשה כשהחליט לשבת מתחת לעץ ולבדוק באי ידיעה עם שני פרמטרים השהיית התגובה והשהיית השיפוט. במאבקו מול השד המתעתע הוא מבין שהשד אינו קיים, שהוא זה שהמציא אותו ובפעם הראשונה לוקח אחריות על עצמו (ולא על האלים או על גלגול הנשמות). הפיתרון בידיו הוא מייצר את התעתועים לכן הוא יכול לפוגג אותם. בדרשה הראשונה בודהה פותח בהסבר על דרך האמצע שהיא מנעד האפשרויות בין הקצוות הקוטביים (המניה דפרסיה) ולא נקודת אמצע.

התהוות הגומלין, מארג התרחשויות מורכב ואינסופי, דוגמת משק כנפי פרפר, העשוי ליצור שינויים זעירים המתגלגלים והופכים לשרשרת מאורעות בקנה מידה גדול, אם הפרפר לא היה מנפנף בכנפיו, מאורעות אלה לא היו מתרחשים.

במציאות אנחנו מגדירים דברים, שולט נשלט, טוב ורע, חזק חלש ורוב הזמן ההגדרות הללו לא מאפשרות לנו לראות את מה שקורה במציאות.  עיוורון זה נמצא בסיטואציות רבות, כפי שלא לראות שילד מוכה ( ללא האשמה כמובן) "מאפשר" את האלימות מכיוון שהוא חסר אונים, כשהמשוואה תשתנה והוא לא יהיה חסר אונים  (אחת מהאפשרויות יכולה להיות כשהוא יגדל,יתחזק ויגן על עצמו) כלל הנראה לא תהייה התעללות. ההבנה שאני משפיע על אינספור דברים באופן הקיום שלי למרות שאת רובם אני לא רואה נותן מקום ללקיחת אחריות, לזהות את הגורמים הגורמים לעיוורון ולהסיר אותם, לגלות אותם בהתבוננות שקטה. הרבה מאד עיורון נוצר מקבעונות מחשבתיים כשאנו יודעים מה אנו מחפשים אנו דוהרים על השביל/כביש ומפספסים את השבלול, את הפרח ולעיתים את הילד החוצה במעבר החצייה...

על החתום: ד״ר ליאת אדרי